@amitbentzur
Director of Arlozorov Forum & Yesodot Institue | Former Chief of Staff at the Innovation Authority, Director at Government Hospital Authority, Chief of Staff to the Leader of Opposition, Advisor to DG of the Ministry of Health, Parliamentary Advisor
🎯🎯🎯"אילון מציג את עצמו כמו שחוסך כסף למשלמי המיסים, אבל המטרה שלו היא בעצם להחליש ארגונים שתפקידם לבקר את החברות שבבעלותו. מי שמעניין אותו משלם המיסים, שקודם כל ישלם מיסים בעצמו. מי שמאמין בממשלה קטנה ורזה, שלא יבקש ממנה תקציבים, והוא בהחלט ביקש וקיבל"
www.globes.co.il/news/article...
המשרד להגנת החוקה הגדיר את "אלטרנטיבה לגרמניה", המפלגה השנייה בגודלה, כארגון שמסוכן לדמוקרטיה. אילון מאסק, הדמוקטטור הנאור, אמר כי המפלגה "יכולה להציל את גרמניה".
למדיניות הצנע הכלכלי יש חלק משמעותי בכך שגרמנים רגילים מחפשים, שוב, משיחים מהימין הפשיסטי.
www.haaretz.co.il/news/world/e...
הון קונה שלטון, שלטון משבש מוסדות, מוסדות מוחלשים מזינים פופוליזם ופופוליזם פורץ את הדרך לאוטוקרטיה. מה שקורה בארה״ב הוא אזהרה מהבהבת: בלי דמוקרטיה כלכלית – גם הדמוקרטיה הפוליטית לא מחזיקה מעמד. שוויון הוא לא רק ערך, הוא החיסון העמיד ביותר מפני דיקטטורה.
www.haaretz.co.il/magazine/202...
האחד במאי ויום העצמאות נפגשים השנה כתנועת החירות האמיתית – התלכדות של מאבק לחירות לאומית עם המאבק לחירות כלכלית-חברתית. עצמאות היא לא רק דגל – היא גם שוויון, סולידריות ותקווה לעתיד טוב יותר. וכמו שההיסטוריה מוכיחה לנו: רק יחד, בהתארגנות משותפת וסולידרית, נוכל לנצח. אני מאמין!
הבעיה אינה שלא העירו אותו בבוקר ה-7 באוקטובר, אלא שהוא נרדם במשמרת במשך 15 שנה.
מנהיג אמיתי לא בורח מאחריות. לא השעה שבה העירו את נתניהו קבעה את הכישלון ב-7 באוקטובר, אלא שנים של מדיניות שגויה, קונספציה מסוכנת וניהול כושל של סיכונים. האחריות – כולה עליו.
יש אלבום אחד שמהפנט אותי. גם כמעט 40 שנים אחרי שיצא. שלופת אותי מכל הכיוונים ולא מרפה. מצמרר, ומרעיד את הלב, והופך את הבטן. מחובר להיסטוריה, ולהווה, ולעתיד. ישראלי, וגלותי, ומקומי וגלובלי. אלבום שהפך את מה שידענו. בגלל המלחמה ההיא, בגלל הדורות הבאים.
www.kan.org.il/content/kan/...
לסיום, חשוב להדגיש: המחקר מבהיר, שהצנע היה רק גורם *אחד* ולא הגורם העיקרי לזינוק בתמיכה בנאצים. אבל יחד עם זאת, הוא מהווה אזהרה לכך, שהצנע עלול לתרום לעלייתה של פוליטיקה ימנית קיצונית. כנראה שהצנע אינו תנאי מספיק או אפילו הכרחי, אבל בהחלט גורם שחשוב מאד לקחת בחשבון.
ההבטחות הללו לא זיכו אותם בתמיכה מצד המובטלים והמעמדות הנמוכים, שנהרו לקומוניסטים. אבל החוקרים מציינים, שהנאצים כן זכו לתמיכה משמעותית ממעמד הביניים והמעמד עליון, שלמרות המשבר הכלכלי הקשה עדיין היה להם מה להפסיד, והנאצים הבטיחו לדאוג להם.
הקומוניסטים, לעומת זאת, דווקא זכו לכמות קולות גדולה, במיוחד מהמובטלים ומהעובדים.
החוקרים מציינים, שהנאצים הבטיחו לשנות את מדיניות הצנע, וזאת לצד המסרים והתוכניות הלאומניות והאנטישמיות שכולנו מכירים. הם הבטיחו לתת הקלות מס, לחזק את מערכות הביטחון הסוציאלי ולהרחיב את ההשקעה בכבישים.
שאלה חשובה שעולה היא מדוע הנאצים ולא הקומוניסטים או הסוציאל-דמוקרטים זכו בקולות של מתנגדי הצנע? הסוציאל-דמוקרטים היו שותף זוטר למפלגת המרכז של ברונינג בקואליציה, ונענשו על מדיניות הצנע.
התוצאות של המחקר מצביעות על כך, שהקואליציה הפרלמנטרית של היטלר היתה יכולה להיות שונה מאד - עד אפילו סיום כהונתו בשלב מוקדם - אם היתה מתרחשת תנודה של כמה נקודות אחוז בלבד בהצבעה.
על פי אחת ההערכות, גידול של 1% בקיצוץ ההוצאות הביא לעלייה של 1.825% נקודות בשיעור ההצבעה למפלגה הנאצית. התוצאות מובהקות עוד יותר אם מסתכלים רק על הקיצוצים בפנסיה, בדמי האבטלה ובשירותי הבריאות.
החוקרים מצאו שבאזורים בגרמניה בהם הטיל הממשל קיצוצים והעלאות מיסים גבוהים יותר (מדיניות צנע אגרסיבית), היתה גם עלייה גבוהה יותר בשיעורי ההצבעה למפלגה הנאצית, והקשר הזה נמצא מובהק מבחינה סטטיסטית.
וכאן נכנס הצנע. החוקרים מעריכים, שהקנצלר ברונינג קיצץ את הוצאות הממשלה בין 1932-1930 בכ-15%, העלה את מס ההכנסה בכ-10%, וקיצץ את קצבאות האבטלה, הפנסיה והרווחה. התוצאות הכלכליות היו קשות: התוצר צנח ב-15%, והאבטלה עלתה מ -22.7% ל -43.8%.
אבל גם כאן, החוקרים מציינים שרוב החוב הגרמני בכלל לא הוחזר. הם לא מבטלים את ההסבר שהפיצויים מילאו תפקיד משמעותי בעליית הנאצים, אבל הם חושבים שהפיצויים והשפל הגדול הם לא הסברים מספקים.
הסבר מקובל אחר שמיוחד לגרמניה הוא פיצויי המלחמה שהטילו עליה בהסכם ורסאיי - סכום שעמד על כ-260% מהתוצר הגרמני. כאן חשוב להזכיר, שכבר ב-1920 הזהיר הכלכלן הדגול ג'ון מיינרד קיינס, שהנזק הכלכלי שנגרם לגרמניה מההכרח לשלם את הפיצויים, עלול להוביל לעליית דיקטטורה.
עוד בעיה בהסבר הכלכלי הרגיל היא, שהמובטלים הגרמנים לא הצביעו בהמוניהם לנאצים, אלא בכלל למפלגות הקומוניסטיות והסוציאל-דמוקרטיות, שייצגו באופן מסורתי את האינטרסים של העובדים.
עומק המשבר הכלכלי בגרמניה היה רק במעט גדול יותר מאשר בצרפת או בהולנד, אך באוסטריה ובארה"ב הוא היה קשה עוד יותר. בעוד שכמו בגרמניה גם באוסטריה עלתה לשלטון דיקטטורה ימנית קיצונית, בצרפת, הולנד וארה"ב לא עלו לשלטון מפלגות ימין קיצוניות.
החוקרים לא טוענים שהצנע מספר את כל הסיפור, אלא שהוא גורם אחד. אבל הם טוענים, שבדיקת חלקו של הצנע מסבירה חלקים חסרים בנרטיב המקובל. בהסבר המקובל, לפיו השפל הכלכלי הגדול מסביר את עליית הנאצים יש בעיה: הרבה מדינות אחרות סבלו גם הן מהמשבר, אך הן לא הפכו לדיקטטורות טוטליטריות.
המחקר של ההיסטוריונים הכלכליים מתמקד בגורם אחר: מדיניות הצנע, ובמיוחד בחבילת קיצוץ ההוצאות האגרסיבית והעלאת המס שחוקק הקנצלר השמרני ברונינג בין השנים 1932-1930.
ההסבר המקובל הוא שהגרמנים נהרו למפלגה הנאצית כתגובה לנזקים הכלכליים והחברתיים העצומים של השפל הגדול, שהמפלגות האחרות לא הצליחו לטפל בו. הסברים אחרים תולים את האשם באובססיה של התרבות הגרמנית לסדר ולסמכות, לאנטישמיות הגרמנית העמוקה, ועוד.
מדיניות צנע והיטלר. מה גרם לעליית הנאצים לשלטון ב-1933? שרשור ארוכך שמבוסס על מחקר שהתפרסם ב-2017. מתחילים.
www.vox.com/policy-and-p...
האיור מתוך דוח בנק ישראל 2024, פרק ו', המגזר הציבורי ומימונו.
www.boi.org.il/publications...
הכחשת העתיד.
62 מיליארד ש"ח.
62 ועוד 9 אפסים.
62,000,000,000 ש"ח.
זה הפער בין מה שמדינות אירופה מוציאות *בכל שנה* על תשתיות, כלכלה ותעסוקה - כלומר, מנועי צמיחה, לבין מה שישראל מוציאה.
המשמעות? הממשלה לא בונה על העתיד.
אה, וזה *כל* הממשלות בישראל, ממש לא רק הנוכחית.
דיפ סטייט. כשדרג מקצועי מונע מפוליטיקאי לעבור על החוק - זה לא דיפ סטייט, זו מדינת חוק. דיפ סטייט זה כשדרג מקצועי חותר נגד מדיניות לגיטימית כי הוא מתנגד לה. ההבדל? הראשון הוא מגן דמוקרטי. השני - כשל דמוקרטי. הממשלה הנוכחית מרסקת את הראשון עם רטוריקה של השני. קלאסיקה מקיאווליסטית.
מנהיג בורח מבשורה. מנהיגות נבחנת ביכולת לקחת אחריות, לא בהטלת אשמה. האשמת כולם היא הודאה באחריות תוך כדי בריחה ממנה.
המועמד של טראמפ לראש רשות המסים האמריקאית קיבל תרומות לסגירת חוב אישי מגורמים עסקיים שמקדמים תרמיות והתחמקויות מס. במילים פשוטות: האוליגרכיה האמריקאית ממנה את רגולטור המס הראשי ומממנת אותו כדי לוודא שלא יפריע לה. זה לא מינוי – זו השקעה.
www.levernews.com/trump-irs-pi...
8/ לא עוד עגל הזהב של "אחריות תקציבית", אלא השקעה אחראית בנו ובדורות הבאים. לא קיצוצים, אלא חזון. כי מדינה היא לא מאזן כספי – היא קודם כל חוזה חברתי לפריסת אחריות רחבה לחיים של כל אזרחיה, היום ובעתיד.
7/ הגיע הזמן שגם בישראל נעבור מ"מה אסור" ל"מה צריך":
▪️להשקיע בתשתיות תחבורה, אנרגיה, תקשורת, מזון ותעסוקה
▪️להשקיע במערכות החינוך, הבריאות והרווחה
▪️להבטיח קיום בכבוד לכל האזרחים
▪️לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה
▪️להכין את המשק למשבר אקלים ולמשברים כלכליים וביטחוניים שעוד יגיעו
