רוקדים
נהדר, שני רק לזה:
ומכל ההתנהגויות ההזויות בחדר הכושר המפונפן עם הסלבס, שעליהן אפשר לכתוב ספרים רבי כרכים, הכי אני שונא את המאמן הבזוי שמלטף את המתאמנות שלו עם חיוך דוחה ופרצוף של ״את פעם ראשונה בים?״. כולם אנשים בוגרים וזכותם לחפש תשומת לב ושיקום האגו, אבל בחיאת איך עדיין לא פיטרו אותו עם כל הנגיעות הלא ראויות האלה
ראשון בבוקר בחדר הכושר הוא שעת ה weekend warriors מה שמוביל לעודף מתפרעים שמגזימים ומגזימות. שבוע חדש הוא הזדמנות נהדרת להזכר שאני שונא חדרי כושר, ושאני חושב בלב שאני יותר טוב מכולם כי אני ספורטאי אמיתי שנקלע לכאן רק בגלל פציעה (כולל המדליסט האולימפי שמתאמן לידי ושבר לי את התאוריה)
לי יש עבר עתיק עם מכשירי גוגל בדמות נקסוס 4 ופיקסל 2, ואני חייב לומר שהגלקסי ניצח את שניהם בפער עצום, לא יודע אם זה עדיין המצב אבל הייתי בוחר גלקסי חדש בלי למצמץ
דבר נוסף: קייס 44 מ״מ הוא חתיכת תפלץ, מעטים האנשים שיכולים להחזיק מנחת מסוקים כזה על היד בלי שזה ייראה מגוחך. לא יודע אם מדדת אותו פיזית אבל אני ממליץ בחום לפני רכישה, אולי זה ישכנע אותך (הסיפור מאחוריו חמוד אבל, אין ספק שזה מוסיף כמה נקודות). ושוב לגישה 2: במחיר הזה יש *המון* אלטרנטיבות טובות יותר
גישה 1: פלדה שממנה עושים צוללות עשירה בניקל, שבסבירות גבוהה יגרה לך את העור. מה גם שבמשקל 114 גר ללא רצועה אתה בצד הכבד של הסקאלה.
גישה 2 (שנפוצה בתחום): לבלבל אותך עם הצעות לדגמים אלטרנטיביים עד שלא תוכל להחליט ולעולם לא תרכוש אחד. וברצינות - מספיק עם השטויות , לך על סאבמרינר ואל תתפתה לעסקאות בשטח
🟦🟦🟦🟦
🟨🟨🟨🟨
🟩🟩🟩🟩
🟪🟪🟪🟪
מזל של מתחילים
החדשות הטובות הן שאפשר להחזיר את היכולות האלה עם פיזיו ברוב המקרים, ואם מסכימים לנתח (לא כמוני) אז זה אפילו יותר מהר. מאחד שלפני שלוש שנים לא הצליח לעלות מדרגה והיום רץ בכיף
איזה עשור, כמו ברוקי 4 - באייטיז הטובים היו טובים והרעים רעים. לצד שירים שהם יצירות מופת על זמניות, לא אכחיש שבאמת יש כמה שירים שקשה להסביר. אני הולך על זה, בעיקר בזכות הקליפ
youtu.be/ssqGJKTxLHk?...
אכן, נקרא גם ״הביתן הקטן״, סגנון קצת שונה עם מסקנה חכמה לחיים גם כן:
open.spotify.com/track/2XJi7r...
יש הרבה פתרונות שאנשים מוצאים לזה, מספורט סיבולת (איירונמן, אולטרא), דרך קרוספיט, ועד ליגת כדורשת והטירוף החדש של משבר גילאי ה 40 - פאדל. עם זאת, למיטב נסיוני, התשובה היא שברוב המקרים אין באמת דרך לשמר את התחרותיות וההישגיות הזאת באותה הרמה כמו בגילאים הצעירים, מצטער שאין לי תשובה יותר מעודדת
מבין לגמרי את ההרגשה, אבל מוסיף: מינוס הפציעות, משתחררים מהתחושה הזאת שצריך לעשות עוד גם כשהגוף מאותת שהוא צריך מנוחה. עושים ״כושר״ (משעמם לעתים, אין ספק) כדי לעשות משהו בריא בלי ההישגיות השוחקת ואם היום לא בא לי שהשרירים ירעדו אז זה בסדר , ואם כואב ולוקח שבוע הפסקה כדי להחלים - גם בסדר
ערסים, זקנות, ומסלולי ריצה בשטח
דווקא מתלבש טוב כמילים חלופיות לשיר
🤘
לא משנה כמה צלחות חלופיות למיקרו אראה זמינות באיביי, לעד חקוק לי בראש מהמיקרו הראשון שהיה לנו שאם נשברת הצלחת אין לה תחליף
הרבה תופעות מעצבנות יש בחדר הכושר, אבל המאמן שמצלם סרטונים של המתאמנות שלו ומכניס גם אותי לפריים בלי להגיד כלום עולה על כולן