גרבי לייזה מינלי
נראה לי שהמלאי הזה טרם אזל.
גרבי לייזה מינלי
נראה לי שהמלאי הזה טרם אזל.
לאלן קאמינג יש סיפור נהדר עליה (מתחיל פה בערך בדקה השנייה).
רקע החשבון LizaMinnelliOutlives @LiZaOutlives ברשת X. בשורת התיאור כתוב: The legendary Liza Minnelli will outlive us all.
מזל טוב ללייזה מינלי, דיווה בת דיווה, שחוגגת היום 80! אני לא יודע אם היא תשרוד את כולנו, אבל היא ודאי שרדה חיים מעניינים.
מה אפשר לתת למי שכבר זכתה בכול? שלושה פרסי טוני (ועוד אחד לשם כבוד), אוסקר אחד, אמי אחד, גראמי לשם כבוד אחד (כן, גם שני פרסי ראזי). >
בית המשפט הגבוה בלונדון דחה את ערעור התביעה: כתב האישום נגד מו קארה על תמיכה בחיזבאללה בהופעה של להקת ניקאפ – הוגש באיחור. כעת אי אפשר להעמידו לדין. אין בכך קביעה לגוף העניין בשאלת אשמתו.
פסק הדין כאן:
www.judiciary.uk/wp-content/u...
ביה"ד הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר לאדמונד ביינה בחשד לפשעים נגד האנושות ולפשעי מלחמה ברפובליקה המרכז-אפריקאית. לאחר מכן רמ"א עצרה אותו והחלה לנהל נגדו הליך מטעמה.
ערכאת הערעור בביה"ד: כפי שקבעה הערכאה הראשונה, רמ"א מעוניינת לנהל הליך ראוי נגד ביידה, ומסוגלת לעשות זאת. התיק בביה"ד אינו קביל עוד.
בית המשפט קבע שהשימוש בסימן של המעצבת אינו עלול להטעות כאילו מדובר בסחורה של הזמרת.
דרך אגב, במרשם האוכלוסין אף אחת מהן אינה קייטי פרי. המעצבת נקראת היום קייטי ג'יין טיילור. הזמרת היא קת'רין הדסון.
מעצבת האופנה קייטי (Katie) פרי רשמה באוסטרליה סימן מסחר על שמה לגבי בגדים. אחר כך הזמרת קייטי (Katy) פרי רשמה באוסטרליה סימן מסחר על שמה לגבי סחורות אחרות. הזמרת ביקשה למחוק את הסימן של המעצבת.
בית המשפט העליון של אוסטרליה דחה היום ברוב דעות את טענות הזמרת. הסימן של המעצבת בתוקף. >
יוזמה חדשה ומעניינת מאוד: הנהלת הרשות השופטת הפדרלית בארצות הברית מקימה גוף להגנה על נאשמים חסרי אמצעים בתיקים פדרליים בבית המשפט העליון.
סנגורים ציבוריים שמופיעים היום, הם לרוב חסרי ניסיון בטיעון בערכאה העליונה. הגוף החדש יעניק ניסיון ומבט-על בתיקים פליליים פדרליים.
סרטון קצר שמציג את כל הנשים שכיהנו בבית הדין הבינלאומי לצדק, שבע בסך הכול (בבית הדין 15 מושבים). שתיים שימשו נשיאות, שתיים אחרות – סגניות נשיא. חמש מכהנות היום, שיא נשים שמכהנות יחדיו. בית הדין צייץ מחדש את הסרטון.
x.com/i/status/203...
בית הדין לצדק של האיחוד האירופי מזכיר את השופטת הראשונה שהתמנתה אליו, פידלמה או'קלי מאקן (מאירלנד), שכיהנה ב-1999–2004.
אישה מאירלנד הייתה גם הנשיאה הראשונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם (שפרה או'לירי, 2022–2024). בבית הדין של האיחוד טרם הייתה נשיאה. >
bsky.app/profile/euco...
היום יום השופטות הבינלאומי. כמה ערכאות בינלאומיות מציינות זאת בחשבונותיהן ברשתות החברתיות.
בית הדין האירופי לזכויות אדם מציג את 16 השופטות שמכהנות בו היום (מתוך 46 שופטים בסך הכול). >
מניאני הורשע בגניבה בהיותו בן 15. לימים למד משפטים וביקש להתקבל להכשרת תובעים באלבניה. הבקשה נדחתה בשל הרשעתו.
בית הדין האירופי לזכויות אדם: חשוב לשמור על אמות מידה גבוהות של תובעים. אבל יש לבחון כל מקרה לגופו. אלבניה לא שקלה את חלוף הזמן, את האופי של מניאני היום ועוד. הזכות לחיים פרטיים הופרה.
השופטת קוטה: אין פה הפליה מחמת מין, וגם אם הייתה – היא הייתה מידתית, ובכל מקרה היה אפשר לתת סבסוד רק למבקשי מעמד פליט שיש להם אישור עבודה או לימודים.
התקנה מבחינה על בסיס מעמד של "מבקש מעמד פליט". אין מקום להכיר בכך בתור "עילה דומה".
הנשיא וגנר: התקנה מבחינה לא לפי מין, אלא לפי מעמד של "מבקש מעמד פליט". נוכח המאפיינים של מבקשי מעמד פליטוּת יש לראות בהם קבוצה מוגנת, "עילה דומה" שאסור להפלות בגינה. ההפליה כאן לא מידתית.
הערה שלי: וגנר שמרן למדי בדרך כלל. מעניין שהוא מוכן להכיר בעילה חדשה לאיסור הפליה. >
השופט רואו: מסכים במידה רבה, אבל יש קשר הגיוני בין התקנה לתכליתה. הבעיה אחרת: הפגיעה בנשים עולה במידה רבה על התועלת האפשרית מהתקנה. זו הסיבה לחוסר מידתיות כאן. >
קרקצאניס: התקנה מבקשת לתת סבסוד רק לאלו שיש להם קשר חזק לקוויבק. גם אם זו תכלית ראויה, יש סבסוד לקבוצות אחרות בלי זיקה חזקה לקוויבק. לכן אין קשר הגיוני בין התקנה למניעת סבסוד לאותן נשים. התקנה לא מידתית.
מה לעשות? לקרוא לתוך התקנה זכאות גם לאלו שביקשו מעמד פליט. >
קרקצאניס: נשים נושאות נטל גדול יותר בגידול ילדים. בלי סבסוד מעונות יום קשה להן יותר להשתלב בשוק העבודה. לתקנה יש השפעה לא מידתית על נשים – ליתר דיוק: על נשים שביקשו מעמד פליטה. זו הפליה מחמת מין. >
בפסק הדין ארבע חוות דעת, כל אחת מפי אחד השופטים הבכירים בבית המשפט. חמשת הזוטרים הצטרפו לשופטת קרקצאניס. זו דעת הרוב.
לפי סעיף 15(1) למגילת הזכויות, אסור להפלות מחמת עילות מסוימות או "עילה דומה" להן.
קרקצאניס: כשבוחנים עילה מפורשת, אפשר להתחשב גם במאפיינים ייחודיים של קבוצת משנה. >
קוויבק מעניקה לקבוצות שונות סיוע בסבסוד מעונות יום. אלו שביקשו מעמד פליט וטרם נענו, אינם זכאים לסבסוד. האם זו פגיעה בשוויון? אם כן, באיזו עילה?
בית המשפט העליון של קנדה: כן, יש פגיעה בשוויון. זו הפליה על בסיס מין נוכח הִצְטָלְבִיוּת (intersectionality).
יש דעות נוספות.
בקצרה: >
בבתי הסוהר במולדובה נהוגים מעמדות בקרב האסירים. אסירים במעמד הנמוך ביותר מושפלים בקביעות ומחויבים לעבוד בלי שכר בעבודות שאחרים אינם עושים.
בית הדין האירופי לזכויות אדם: הופרו הזכות מפני יחס משפיל (בשילוב האיסור על הפליה) והזכות מפני עבודת כפייה. המדינה צריכה לטפל בפגם השיטתי. >
חטאב הורשע בבלגיה על שהשתתף בפעילות טרור בסוריה. הוא ערער. לפני הדיון הוא נסע – כמה מפתיע – לסוריה בחשאי. הוא נעצר בגבול טורקיה על נשיאת מסמכים מזויפים. לדיון בערעור הוא לא הגיע, והורשע בהיעדרו. הוא טען שזו הפרה של הזכות להליך הוגן.
בית הדין האירופי לזכויות אדם: בוא נחשוב יחד מי אחראי לזה. >
היום סופסוף בית המשפט העליון של ארצות הברית נתן פסק דין פה אחד לחלוטין. אפילו שני פסקי דין כאלו.
גורסוץ' עדיין לא נתן חוות דעת רוב (או פה אחד) בשנת המשפט הנוכחית. סוטומאיור וג'קסון נתנו היום את השלישית שלהן.
פרגוואי הצטרפה להליך שדרום אפריקה הגישה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק. זו הודעת ההצטרפות ה-16 בהליך.
כתב הטענות:
www.icj-cij.org/sites/defaul...
חברות פרטיות זכו בהליכי בוררות נגד מדינות (ספרד וזימבבואה) במרכז הבין-לאומי ליישוב סכסוכי השקעות (ICSID). החברות ביקשו להכיר בפסקי הבוררות. המדינות טענו שעומדת להן חסינות ריבון זר.
בית המשפט העליון של בריטניה: מאמנת ICSID עולה בבירור שהמדינות הסכימו לנהל הליכי הכרה בפסק הבוררות. אין להן חסינות.
בית הדין: יש לבחון אם ההחלטה להמתין היא הסיבה המכרעת לעיכוב, ואם חלה על החברה חובה כלשהי להמתין. העדפת הצרכים של נוסעי הטיסה הראשונה אינה לבדה עילה לפטור מפיצוי.