התשובה הקצרה היא שכן, הארוכה אומרת שצריך להתחשב גם בכביש. אם לדוגמא אם רק יצאו מרמזור והם מקפידים להאיץ ליד השלולית, לשרוף אותם בחיים בגדול.
24.12.2023 10:39
👍 1
🔁 0
💬 0
📌 0
התשובה הקצרה היא שכן, הארוכה אומרת שצריך להתחשב גם בכביש. אם לדוגמא אם רק יצאו מרמזור והם מקפידים להאיץ ליד השלולית, לשרוף אותם בחיים בגדול.
אחי איזה הפסקה של שבוע שבועיים. אפילו ערב אחד בלתי נתפס להעביר בלי. בזמנים רגילים, בדוק, אין בעיה. עכשיו? אני בקושי מסתדר גם ככה.
רוצים לשמוע משהו ממש עצוב? כבר לא משנה כמה אני מעשן, אני מתחיל לזכור חלומות, ומה אני אגיד לכם? זה מחורבן ממש. לא ידעתי שאפשר להגיע לסבילות כזאת של וויד.
יש איקאה מרחק הליכה ממני?
אוף, שוב הפסדתי.
ייש לי סיוט חוזר כזה.
ענף ספורט אהוב עלי במיוחד זה קניות אתגרי. זה כמו קניות רגילות אבל רק שאתה מסטול במיוחד.
במקום דיברתי איתו 40 דקות. אני דווקא יותר נהנה מהשיחות ככה.
שאתה לוקח שאכטה ראשונה, כי פאק איט, יום שישי, ואז הפרופסור שלך שולח הודעה 'זמין לשיחה?'
ההפסד כולו שלו.
רוזי, על שם רוזלינד פרנקלין, הנקראת גם רוזיקה, שמנמונת הטרור. וסדריק שנקרא גם החתול בארון והפרחתול.
חתול שמן לנשמה.
אין הרבה מה לומר. אבל לפחות הבדיקות של אבא יצאו מעולה. עכשיו רק שתגמר המלחמה...
הם גם יצאו מעולה, תודה על הדאגה.
כן, אבל יש תקופות שזה מסוכן מדי להרגיש בהם...
הבדיקה יצאה מעולה. לפחות אבן אחת ירדה מהלב. איזה הקלה. תודה על הדאגה.
🫂
יאת צודקת לגמרי
אני בילתי כל כך הרבה זמן לשנוא את המדינה הזו, כשבפועל מסתבר שהיא קיימת רק כחותמת כבר מלא זמן. פדיחה.
זה אולי לא נראה טוב עכשיו, אבל הממרח קשיו שוקולד דבש הזה יעשה נהדר לשמרים שלי בקרוב.
מזל שהייתי בסיני ממש רגע לפני. ניצלתי את הסוף.
אנחנו עוברים בספטמבר. עוד לא סגורים לאין. אין סיכוי שאני נותן לילדים שלי לחיות פה. ברור לי שאנחנו נאבד המון, אבל אני לא יכול לשאת יותר את המחיר של לחיות פה.
ייאללה, מתי הולכים ומה בא לנו לאכול?
אני מגיב רק כדי להיחשב בפורום הזה. אני רוצה לאפות אבל הכרס שלי לא יכולה להרשות לי את המאפים האלו, אז אני מתנדב לשמרים בצורה כזו או אחרת.
אני צריך חוף ריק/צוק גבוה כדי שאני אוכל לצעוק שנייה בכל הכוח והריאות שלי אבל אין לי רכב או אנרגיה וגם שמרים במקרר שאני אצטרך לטפל בהם בקרוב. אז אני צועק פנימה ושם את האוזניות.
שאני כותב אני מרגיש, אז הפסקתי לכתוב. לא נכנסתי למקום ההוא, שלא מדברים עליו פה, כבר שבוע ומשהו. אני מניח שאני צריך להתחיל להרגיש לאט לאט, אחרת בסוף אני אתפוצץ. יש חרדת סרטן קטנה מכיוון אבא, אני מקווה שהבדיקות שהוא עושה היום יצאו טובות. אני לא יודע מה לחשוב. מה להרגיש. תקופה נוראית.
רק עניין של זמן. את מאוד, מאוד ראויה לאהבה.
שנלי לא בבית, יש לי אפס סיבות להיות במיטה.
גם. גם. יש פה גם משוב חיובי הדדי מסוכן בין שני התופעות.
כתבתי ומחקתי כבר כמה פעמים פוסטים אלימים בגבול הפושעים כלפי בן גביר ורוטמן. כאלו שפותחים לך חקירה עליהם. בחיים לא הרגשתי שנאה כזאת.